
הגיגי נעמי:
על דת ועל מיתוס

פתיחה:
בין אמונה למדע
אבי נפטר בסוף הקיץ, כשלושה ימים לפני שמלאו לו 50. יום לפני שהתחלתי את שנת הלימודים האחרונה בתיכון, ישבנו שנינו בסלון, ופתאום הוא פשוט הוריד את ראשו ונעלם. באותו רגע, העולם שלי השתנה.
במהלך השבעה, יצאתי לטיול רגלי עם דודתי הסיינטולוגית. תוך כדי הליכה, שאלתי אותה אם היא באמת מאמינה בגלגול נשמות. "מה זאת אומרת?" ענתה לי, "אני לא מאמינה – אני יודעת!". באותו רגע עברנו ליד משק הילדים בקיבוץ. ראיתי לנגד עיניי עז ונמלה וחשבתי: אני לא מוכנה שאבא שלי יהיה עיזה או נמלה, או שייוולד מחדש באיזו ארץ נידחת, למשפחה אחרת. אבל התשובה שלה הדהימה אותי: הלוואי שהייתי יכולה להרגיש אמונה כה חזקה ומוצקה.
מאז, אני מחפשת תשובות – אבל מוצאת בעיקר שאלות.
באוניברסיטה למדתי יהדות, אסלאם והמזרח התיכון ומתמטיקה. כיום אני עוסקת בעיקר בהיסטוריה של המדע, ובפרט במתמטיקה אצל היהודים והערבים בימי הביניים.
בבלוג זה אני מנסה למצוא את האמת שבין מיתוסים, לבין המדע וההיסטוריה.
פוסטים


פרק שלישי:
מ"חכמת יוון" ל"לימודי ליבה"
המחלוקת על המדע
מימי חז"ל ועד ימינו
מחלוקת בת אלפיים שנה על לימוד המדעים מלווה את ההיסטוריה היהודית, החל מהדיון על "חכמת יוון" בתקופת חז"ל ועד הוויכוח העכשווי על "לימודי ליבה". בניגוד לדימוי הרווח, רבנים גדולים כרלב"ג ואבן עזרא עסקו באופן פעיל במתמטיקה ובאסטרונומיה, והוכיחו כי שילוב בין קודש ומדע הוא אפשרי. הפוסט להלן מעלה תמרור אזהרה חשוב לחברה הישראלית כולה מפני קפאון מחשבתי.

פרק שני:
לימודי קודש – עבר והווה
רבים מאבותינו היו אנשי מעשה, שעבדו לפרנסתם ואפשרו למעטים ללמוד תורה. בפוסט הזה נצלול אל שאלות נוקבות על מהות "לימודי הקודש" כיום, וכיצד הם משתלבים עם ערכי יסוד כמו פרנסה, מעורבות חברתית וכבוד הדדי. נגלה כיצד המקורות שלנו מעודדים אותנו לפעול ולעצב את המציאות ולא רק לשנן.



פרק שביעי: ניפוץ מיתוסים על נישואין, גירושין ומעמד האישה ביהדות
נשואים איתנים ו'כבודה בת מלך פנימה'? הגיע הזמן לנפץ את המיתוסים הרומנטיים על נישואין ומעמד האישה ביהדות ההיסטורית. בפרק זה נראה כי הכתובה הייתה ברית כלכלית, הגירושין היו קיימים, והקול הנשי נפקד מן המקורות - ונתהה: האם אנחנו מנציחים חברה פטריארכלית?

פוסטים חדשים בקרוב:
-
מיתוסים מאחורי סימן הכשרות
-
המסע שלאחר המוות: מה קורה לנשמה?

